שיעור 1- 'דוד המלך' – דמות המלך האידיאלי המתואר בתנ"ך. רבים מן המלכים נמדדו בשאלה האם הלכו בדרכו של דוד. יותר מכל אחד אחר במקרא כתוב עליו שאוהבים אותו. דוד הוא משורר, נעים זמירות ישראל, מלך המשיח מיוחס אליו כבן דוד, ספרו –  תהלים, משמש כמעיין הגדול והמשמעותי ביותר של תפילה, נזכר פעמיים בתפילת שמונה עשרה, בחז"ל נתפש כמי שהקים את עולה של תשובה, כחסיד ועוד.

שיעור 2: באופן מפתיע: רבו המתנגדים לדרכו. המתנגדים: שמואל, שאול, ישי אביו, שמעי ודואג (המזוהים על ידי חז"ל כראשי הסנהדרין). שלוש פעמים במהלך חייו נרדף דוד אחריו להורגו. ההתנגדות קשורה לדרך החדשה שהוא מוביל. מיזוג בלתי  נתפש בין מנהיג שליבו שלם עם אלוהיו, לבין מנהיג הבונה לעצמו עיר בירה וארמון; מרבה לו נשים ויוצר קשר עם עמים ועם מלכים.

שיעור 3: מהו מקור הסמכות של מנהיג בישראל, א-לוהים או העם? בשונה מן התקופה הקדומה שבה המלך שימש כשליח של הקב"ה, פרשיית המלך מדברת על נקודת זמן בהיסטוריה שבה העם עשוי לבקש לשנות את השיטה וליטול אחריות על חייו. מצוות מינוי מלך מתוארת בתורה כתהליך ישיבה והשתקעות בארץ, ובהתאמה – כתהליך התבגרות שבמהלכו עוברת הסמכות למינוי המנהיג, מה' אל העם.

שיעור 4: בני שמואל לא הולכים בדרכיו, והעם מעוניין להחליף את השיטה. שמואל נרתע, וגם כאשר ה' מצווה אותו לשמוע בקול העם, הוא לא ממהר לעשות זאת. פער גדול קיים בין פרשיית האם במקרא, לבין מימושה בתקופת שמואל. מה פשר הדבר?

שיעור 5: שמואל אינו בוחר במחליפו, אך ה' משמש כששושבין המקרב ביניהם. שמואל מחבב את שאול ואף נושק לו, אולם יש לכך גם מחיר בנוכחות היתר והדומיננטיות של שמואל, גם לאחר שהסמכות נמצאת בידיו של שמואל

שיעור 6: בתקופת יהושע, מבטיחים לו שניים וחצי השבטים: 'כל אשר ימרה את פיך יומת'. סמכות המנהיג להרוג את מתנגדיו נתונה לו מן העם. מהי עמדת המנהיגים ביחס לשאלה זו? ממשה ועד דוד.

שיעור 7: בתהליך הדרגתי נוצרת עוינות של שאול אל דוד, ובשיאה הוא רודף אחריו ומבקש להורגו. שאול משתמש בכל הכלים העומדים לרשותו, כולל גיוס כללי של הצבא להרוג את מי שנתפש בעיניו כמורד במלכות. מנגד, דוד עושה כל מאמץ להישאר בבית שאול ולשמר את הקשר אליו. כשכלו כל הקיצין, דוד נאלץ לברוח. בתקופה זו התפישה המנחה את דוד היא שלא לפגוע במשיח ה'.

שיעור 8 – שאול הרודף נקלע למערה בעין גדי, שבה נחבאים דוד ואנשיו. שאול נופל בידי דוד ואנשיו – ונפתח עימות בין דוד לאנשיו בשאלה כיצד לנהוג בשאול. סיפור נוסף, דומה – שאול רודף את דוד למדבר זיף, ותרדמת אלוהים נופלת עליו ועל אנשיו. אבישי מבקש להורגו, ודוד גוער בו. בנוסף – דוד גוער באנשיו על כי נרפו במלאכתם, והפקירו את משיח ה'. שני סיפורים עם מוטיב דומה – בפרק כד ובפרק כו – והתהליך הנתון ביניהם.

שיעור 9: סיכום לתפישת דוד בשאלת היחס לשאול הרודף אחריו להורגו. עיון בפרק נז בספר תהילים מפגיש את הלומד עם זווית נוספת שבה משתקפות תנועות הנפש שבהן היה מצוי דוד בהיותו במערה.

שיעור 10- שלושה אירועים דומים בהיסטוריה של משפחת דוד: מעשה לוט ובנותיו, מעשה יהודה ותמר, סיפור הגורן – בין רות לבין בועז במגילת רות. בשלושה אירועים אלו נתון האיש בסוג של ייאוש, האישה מתעשתת ובצעד לא פשוט, של חציית גבולות בתחום העריות לוקחת את המושכות לידיה ומביאה גאולה למשפחה. מה ניתן ללמוד מסיפורים אלו על בית דוד?

שיעור 11- במגילת רות קיימים מאפיינים דומים. דרכו של אלימלך מובילה לייאוש ואבדון ואילו נעמי וכלותיה מכילות את המציאות הקשה וחדורות תקוה. ובדרכו של דוד: דוד מתאפיין בלקיחת אחריות על העם – קרובים ורחוקים. דוד מכיל את חלקי העם השונים, מביאם לידי ביטוי ומשמש להם כשליח.

שיעור 12- ותחילת מלחמות דוד. מנהיגות דוד צומחת מהשטח וממורכבותו ומובילה את העם באהבה, בהקשבה ולא בכח. בלשונו של הרב קוק דוד 'מעלה עולמות' ולא 'מברר בירורים'. תפישתו באה לידי ביטוי גם במלחמותיו. תפישת המלחמה של דוד שונה מתפישת שאול. שאול רואה בכל האומות את הרשע 'ולכל אשר יפנה ירשיע', ובהתאם מכה בהם. דוד מנהל איתם דו – שיח. לעיתים נוקב ולעיתים אוהב.

שיעור 13: לאחר דברי ה' על כך שעדיין לא כשירה השעה לבנות את בית המקדש, דוד יוזם שורה של מלחמות שהציר המכונן בהם הוא – הרמה המוסרית של העמים איתם הוא נלחם. צעדים מדודים ומדויקים במלחמותיו בהם, מייצרים מצב שבו שכיניו המלכים מבינים על מה ולמה קיבלו את מכותיהם. לצד זאת דוד יוצא בצעדים בוני אמון, כמו ביחסו לחנון מלך עמון. גם כשנתקל בתגובה לא ראויה, הוא נמנע מהגררות למלחמה, כיון שהוא מעוניין לכונן יחסי רעות בין העמים. בדרכו זו הוא נערך ובונה תשתית לבניית הבית בבוא העת – בית תפילה לכל העמים.

שיעור 14: גם אם נראה שתוכניתו של דוד בניחום חנון נכשלה, הוא לא מתייאש. אל המלחמה שהוא נאלץ לצאת, הוא מקפיד לשלוח את יואב ולא להתערב באופן אישי כדי לאפשר את שיקום היחסים בהמשך. את התוצאה ניתן לראות בבורחו מפני אבשלום בנו. בשעת משבר, 'שובי בן נחש ')חנון על פי חז"ל) מושיט יד לדוד בעת צרה

שיעור 15- המוזיקה תופסת מקום נכבד בעולמו של דוד, והיא מהווה כלי ביטוי מרכזי. דוד מדמה את עצמו למנצח על תזמורת הנותן לכל כלי את מקומו ואת זמנו. דוד מתייחס בהאנשה אל כלי הנגינה שלו, כשותפים בעבודת השם ובמאוויי ליבו ונפשו. ריבויים של כלי הנגינה בתקופתו ומגוונם הרחב, מעידים על שימוש מדוייק שהיה בהם כאמצעי וכביטוי לרגשות ולתנועות הנפש השונות.