שיעור 1 – כשהמקרא מתאר את סיפור הגדילה של אדם הוא בא לספר שסיפור הגדולה מקנה לדמות את זהותה ומשפיע על חייה. בפרק ב' הבחנו במבנה הכפול וההדרגתי, שבו מקופל הסיפור על זהותו הפנימית של משה שתתחלף כמה פעמים.

שיעור 2 – קריאה חוזרת של הפרק בעמקות. הבנת היסודות ותבניות החיים שמקבל משה בילדותו המיוחדת (אצל אימו, בבית פרעה, בית המלוכה, קבלת ההשכלה, ובמדיין – עולם הרוח) שבה מקבל משה מידע רב על כל רבדי החיים.

שיעור 3 – המדרש כותב שמשה נמדד ברעיית הצאן – שדאג שהצאן לא יגזול. המנהיגות הגדולה במעשה זה היא מצד אחד לדאוג כמה שאפשר לצאן שלו, ומצד שני להבין את המחויבות למגרש הגדול, ולהבין שאם ייתן לצאן לרעות בגזל, היחס הזה יחזור אליו כבומרנג. מנהיג גדול לא חושב אך ורק על הציבור שלו, אלא על הכלל.

שיעור 4 –

שיעור 5 – מדוע משה לא אומר לפרעה את המטרה האמיתית (הגעה לארץ ישראל) אלא אומר לא רק "שלח את עמי ויחוגו לי במדבר"? המלחמה מול פרעה היא על הזכות "לחופש לעבוד את אלוקים" ולא מלחמה כלכלית כוח עבודה. הבירור הגדול על כוחו של הקב"ה בעולם מתרחש מול פרעה ואילו עם ישראל עומדים כצופים מהצד עד מכת הבכורות – שם הם צריכים ליטול חלק.

שיעור 6 – עם ישראל יוצא מארץ מצרים ומגיע לסוכות, שם בחניה הוא מקבל את המרחב המוגן הפנימי, ושם בני ישראל יכולים לקבל את השכינה – סוכה גשמית וסוכת עננים. חג הפסח בא מהצד האלוקי הגבוה – "בהוציאי אותם", וחג הסוכות הוא חג פנימי עמוק של חניה וישיבה.