שיעור 11 –
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ב עמוד א-ב
אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן: מכדי כהנים אימת קא אכלי
תרומה? משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים? מלתא אגב אורחיה
קמשמע לן – כהנים אימת קא אכלי בתרומה – משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן
דכפרה לא מעכבא – כדתניא ובא השמש וטהר ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה
ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.
וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש והאי וטהר טהר יומא דילמא ביאת אורו הוא –
ומאי וטהר – טהר גברא? אמר רבה בר רב שילא: אם כן לימא קרא "ויטהר" מאי "וטהר"
- טהר יומא כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא.
במערבא הא דרבה בר רב שילא לא שמיע להו ובעו לה מיבעיא: האי "ובא השמש"
ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא או דילמא ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא?
והדר פשטו לה מברייתא מדקתני בברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים שמע מינה ביאת
שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא: