כשאלוהים והאדם קובעים פגישה
פרשת אמור מציגה לנו את לוח החגים, אבל יש בה "טריק" קטן בשפה: מצד אחד אלו "מועדי ה'" – החגים של אלוהים, ומצד שני כתוב "אשר תקראו אותם" – שאתם, בני האדם, צריכים לקרוא להם ולציין אותם. זה מגלה לנו שהחגים הם לא סתם תאריכים יבשים ביומן שנוחתים עלינו מלמעלה. הם מרחב של שותפות. הקדושה לא נמצאת שם "על אוטומט"; היא מחכה שאנחנו נגיע, נתייצב ונמלא את הזמן הזה בתוכן ובנוכחות שלנו.
השותפות הזו נראית אחרת בכל חג. בפסח, הכל מתחיל ב"דילוג" של אלוהים – הוא מפתיע אותנו כשאנחנו עוד לא מוכנים, ורק אז אנחנו מתעוררים ומגיבים. בסוכות זה הפוך: אנחנו מגיעים בשיא הכוח, עם כל התבואה וההצלחות של השנה, ומביאים את כל ה"יבול" הזה לתוך הסוכה. אנחנו מבקשים להפוך את ההישגים האנושיים שלנו למשהו עמוק יותר, למקום שבו אנחנו והאלוהים פשוט נפגשים בתוך השמחה שלנו.
בסוף כל החגיגות מגיע רגע ה"עצרת" – היום השמיני. אחרי כל העשייה, הטיולים והסעודות, אלוהים אומר לנו: "עצרו רגע". ביום הזה לא צריך לעשות כלום, לא להקריב אלפי קרבנות ולא לקיים טקסים מורכבים. זהו רגע של שהייה פשוטה. כמו זוג שפשוט יושב יחד בשקט אחרי יום עמוס, העצרת היא השלב שבו אנחנו כבר לא צריכים "לעשות" כדי להרגיש קרובים. אנחנו פשוט שם, שקופים ומחוברים, בשיא האור שלנו.
פותחים שולחן: הצעה לדיאלוג בשבת
מי מתחיל? בפסח אלוהים עושה את הצעד הראשון ובסוכות אנחנו באים אליו עם כל מה שיש לנו. בחיים שלכם – במערכות יחסים או בעבודה – האם אתם מעדיפים לחכות ל"סימן" מהצד השני כדי לפעול, או שאתם אוהבים להגיע עם היוזמה וההישגים שלכם מהבית?
*רוצים לקבל מידי שבוע עדכונים ומאמרים? הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה 'מתורתו של הרב שמעון'*
https://chat.whatsapp.com/LXmAKrSgcy9…
*לחצו כאן לתרומה לאתר חיבורים*
https://links.payboxapp.com/4oQDA6FXLUb
