האתר בשלבי בניה

נביאים • לימוד והעמקה ספר שמואל ( תשפ"ב- תשפ"ד)

השיעורים הועברו בישיבת בית אל

ב' תמוז תשפ"ג
שיעור 49 – כבר מתחילת תהליך בקשת המלך אנחנו רואים שיחס שמואל לבקשת העם למלך מסויג מאד. כפי שראינו, ה' כביכול מתווך בין שמואל לבקשת העם למלך עד שבסוף שאול מוצא חן בעיני שמואל. התהליך הבוסרי של בקשת המלך יוצר מלכות לא בשלה שהיחס בינה ובין הנבואה עדיין לא שלם. לאורך מלכות שאול ניתן לראות שעדיין המנהיגות לא עברה לגמרי לשאול, וחלקה נותר עדיין ביד שמואל.
ט' תמוז תשפ"ג
שיעור 50 – כחלק מתהליך המלכת שאול, שמואל מעביר את שאול תהליך שבסופו הוא יתנבא. התהליך הזה הוא תוספת של שאול על פי תפיסתו שהמלך צריך להיות מנהיג רוחני. את התהליך ניתן לראות בשורה של דיוקים בהבדלים בין שלושת המפגשים ששמואל מייעד לשאול.
ט"ז תמוז תשפ"ג
שיעור 51 – אחרי ששמואל מודיע לשאול על האותות שיקרו לו הוא מצווה אותו לרדת לגלגל ולחכות לו, ובכך מעמיד אותו בנסיון האם ישמע בקול הנביא. מהי מטרת המבחן? אפשר לומר ששמואל נסוג מרצונו למלך, ואפשר לומר שכחלק מההמלכה נצרך גם הבוחן. בהמשך, מסופר על התממשות האותות וניתן לזהות כמה הבדלים בין הציווי למה שקרה בפועל. ההבדלים מראים ששאול היה בפועל יותר קשור לעם. כששאול מתנבא העם מביע כלפיו ביקורת שמלמדת על יחסם כלפי הנבואה.
כ"ג תמוז תשפ"ג
שיעור 52 – אחרי ששאול חוזר מהתנבאותו מתרחש מפגש מעניין עם דודו. הדוד שואל את שאול ונערו "אן הלכתם". נראה כי שאלת הדוד אינה שאלת תם אלא באה על רקע התנבאותו ובואו אל הבמה. שאול מתחמק ולא מספר על המלכתו. הסיפור מראה לנו את צניעותו של שאול, והמדרש משבח את המידה הזו. אחרי שקורה כל מה שקרה לשאול, שמואל מכנס את עם ישראל וממליך את שאול. האופן שבו שמואל בוחר בשאול, על ידי גורל, מייצג את המימד הא-לוהי בבחירתו, שאליו שואף שמואל.
א' אב תשפ"ג
שיעור 53 – השיעור הוקדש לשאלות ותשובות על דרך הלימוד. איך ניתן לדעת האם מכוונים לפשוטו של מקרא? מה היחס בין דרך הלימוד של הרב לדרך הלימוד של הראשונים? האם דרך הלימוד מתאימה רק ללימוד שמואל או גם ללימוד ספרים אחרים בתנ"ך ומחוצה לו?
ו' אלול תשפ"ג
שיעור 54 – השנה בעז"ה נמשיך בפרקי שאול, כהקדמה לשנה הרב עסק בדרכי הלימוד בלימוד התנ"ך. בנוסף, כהקדמה לנושא המלוכה שנעסוק בו הרבה השנה, התחלנו ל ללמוד את פרשת מלך המופיעה בתורה.
י"ג אלול תשפ"ג
שיעור 55 – כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי הפרשייה פותחת בביאת עם ישראל לארץ ישראל. יש פה גם תוספת שמדובר אחרי שעם ישראל יירשו את הארץ ויתיישבו בה. לאחר מכן מגיעה בקשה מהעם כעם שיש לו תביעה פנימית למלך. המלך שהוא מבקש הוא "ככל העמים אשר סביבתי". התהליך שהעם עובר הוא כמו התבגרות של ילד שרוצה לקבל את העצמאות מההורים, ולעשות את מה שליבו חפץ. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא. בעקבות בקשת העם נוצרת מצווה למנות מלך. המשך הפסוק מהווה סתירה. מצד אחד "אשר יבחר ה' א-להיך בו" ומצד שני רואים שהעם ממנה את המלך, שהרי ה' מגביל את בחירת העם ליהודי, משמע שהעם בוחר. אפשר לראות תופעה דומה בבחירת ירושלים. ההסבר הוא שה' סומך את ידו על בחירת העם.
כ' אלול תשפ"ג
שיעור 56 – לאחר שהקב"ה מצווה על בחירת המלך הוא מטיל עליו כמה הגבלות ומצווה עליו מצווה לכתוב ספר תורה. דרך התבוננות בהגבלות ובמצווה ניתן ללמוד על המלכות הרצויה על פי התורה. לאחר שסיימנו את ההתבוננות בפרשת המלך, ערכנו השוואה בין בקשת המלך הרצויה בתורה לבין מינוי המלך בספר שמואל וראינו את הפערים.
ה תשרי תשפ"ד
שיעור 57 – תחילת השיעור הוקדש להבנת היחס בין פרשת המלך לבין בקשת המלך בספר שמואל. בשביל להבין את היחס הנכון צריך להבין שמפגש של אובייקט עם מציאויות שונות ייתן תוצאות שונות, ולכן גם מפגש של המציאות האלוקית הנצחית עם מציאות מסוימת בזמן מסויים ייבחן לפי המציאות והזמן. בהמשך השיעור התחלנו ללמוד את פרשת מעמד המלכת שאול. שמואל מכנס את העם פעם נוספת ונואם בפניו נאום נוסף. התחלנו לנסות להבין מה תוכן הנאום ומה ההבדל בינו לבין נאום שמואל בפרק ח.
כ"ו תשרי תשפ"ד
שיעור 58 – שמואל מקהיל את העם וממליך את את שאול. לפני ששמואל ממליך את שאול הוא נושא נאום קצר בו הוא חוזר על תוכן תוכחת ה' אבל בשינויים מזעריים שבאים להמתיק את התוכחה. הבחירה בשאול באה על ידי גורל לשבטים ולמשפחות שמגדיר את זהות המלך והרקע הרוחני ממנו הוא מגיע. שאול נבחר, אבל הוא נחבא אל הכלים, מלבד הענוה הנגלית פה, המעשה הזה מבטא את אישיותו של שאול. בהתבטאות נוספת, שמואל מגלה את הסכמתו הגוברת לבחירה בשאול.
כ"ו תשרי תשפ"ד
שיעור 59 – בפסוק כב יש תופעה מעניינת שבאמצע הפסוק יש פרשייה סתומה, עמדנו על התופעה הזאת פה ובמקום נוסף וראינו שהיא מבטאת השתהות, במקרה שלנו, חוסר הידיעה מה לעשות. המשכנו לעיין בפסוקים הבאים וראינו עוד כמה וכמה פרטים שהשתלבו במהלך הכולל של סיפור המלכת שאול.
י' חשון תשפ"ד
שיעור 60 – בתחילת השיעור עדיין עסקנו בבני הבליעל המופיעים בסוף פרק י' וראינו מהי המשמעות של המנחה. בפרק יא נחש העמוני עולה על יבש גלעד. אנשי יבש נמצאים בעמדת נחיתות ומבקשים כריתת ברית. מה נחש רוצה להשיג? נחש מבקש להביא "חרפה על כל ישראל".
י"ז חשון תשפ"ד
שיעור 61 – עלייתו של נחש על יבש גלעד מגיעה לאחר הפלגתו של שאול על שביזוהו, האויב מגיע כאשר הוא מזהה חולשה במלכות ישראל. מה פשר עלייתו של נחש העמוני על עם ישראל ורצונו לנקר את עיניהם? לעמון יש ויכוח עם עם ישראל, וכדי לעמוד על פשרו ראינו מפגשים נוספים של עמון עם עם ישראל. אנשי יביש מבקשים ומקבלים שהות לחפש ישועה, ומתחילה להתעורר תגובת העם.
כ"ד חשון תשפ"ד
שיעור 62 – השיעור התקדמנו בפסוקים וראינו את מעשה שאול לעומת אמירת העם, חוסר קבלת בני הבליעל את מלכות שאול ואי הריגתם בגלל השמחה.
ב' כסלו תשפ"ד
שיעור 63 – פתחנו בסיום הנושא הקודם. ראינו ששאול לא הורג את בני הבליעל, אבל הפעם הוא לא "כמחריש", אלא עושה זאת מסיבה אחרת. אחרי הסיפור הזה שמואל יוזם המלכה מחודשת של שאול. עמדנו על פרטי ההמלכה ועל ההבדלים בינה לבין ההמלכות הקודמות. פתחנו את נאום שמואל לעם על המלוכה, וראינו עליו כמה שאלות.
ט' כסלו תשפ"ד
שיעור 64 – השיעור חזרנו על מה שראינו בשיעור הקודם והרחבנו את הדברים. הקבלנו בין שלוש ההמלכות וביררנו את הצורך בשלושתן. בנוסף הסברנו את פשר הצטדקות שמואל לגבי נקיון כפיו.
ט"ז כסלו תשפ"ד
שיעור 65 – אחרי ששמואל מצדיק את עצמו ומוכיח את נקיון כפיו הוא עובר להוכיח את העם. בתחילת דבריו שמואל מנכיח את ה' במעמד. בהמשך שמואל מתאר את הצלת עם ישראל פעם אחר פעם בספר שופטים, ולעומת זאת את בקשת המלך על ידי עם ישראל. שאלנו על תיאורו כמה שאלות וענינו עליהם.
ח' טבת תשפ"ד
שיעור 66 – אחרי ששמואל מצדיק את עצמו ומוכיח את נקיון כפיו הוא עובר להוכיח את העם. בתחילת דבריו שמואל מנכיח את ה' במעמד. בהמשך שמואל מתאר את הצלת עם ישראל פעם אחר פעם בספר שופטים, ולעומת זאת את בקשת המלך על ידי עם ישראל. שאלנו על תיאורו כמה שאלות וענינו עליהם.
ט"ו טבת תשפ"ד
שיעור 67 – התחלנו בחזרה על מה שראינו בשיעור הקודם, לאחר מכן קראנו את פרק יג ושאלנו עליו שאלות רבות. הסברנו מה פשרו של פסוק א. ראינו מהו פירושו ומהן המשמעויות של זה.
כ"ב טבת תשפ"ד
שיעור 68 – קראנו בהקשבה את פרוץ המלחמה בין ישראל לפלישתים. בין היתר התמקדנו בהכאת יונתן את נציב פלישתים אשר בגבע, ובמה ניתן ללמוד מהפרטים בסיפור על שאול ויונתן.
כ"ט טבת תשפ"ד
שיעור 69 -כ"ט טבת תשפ"ד, אנחנו רואים שפלישתים נאספים להלחם בישראל, ושאול יורד לגלגל. בהבנה פשוטה אין להתאספות שם פשר, שהרי אין בזה תועלת צבאית, אלא שברור שזה נעשה בציווי שמואל המופיע בהמלכתו בפרק י פסוק ח. ניסינו להבין מהו פשרו של ציווי זה ומדוע מימושו נעשה דווקא עכשיו.
טוען עוד...