האתר בשלבי בניה

תורה • חן החומש על פרשיותיו

השיעורים הועברו בישיבת בית אל

ח' מרחשון
שיעור 1 – הפתיחה של כל ספר היא המובא שלו, והפתיחה של ספר בראשית, היא המובא לכל התורה. אבל לא רק מבוא לתורה, אלא גם המבוא לכל העולם. הפערים הגדולים בין פרק א' לב', בייחס בין השמים והארץ, ומהו האדם, ועל פי זה, שני גישות בייחס לתורה ולעולם, והייחסים בין הגישות. פרק א' – פרק הבריאה, ד' ממלא את העולם. פרק ב' – פרק היצירה, ד' מתחיל לפנות מקום לאדם בעולם. פרק א' – הבדלה. פרק ב' – חיבור. השלב הראשון, לאחר הבריאה יש מאין, צריך הבדלה בתוך התהו ובהו. השלב השני, מתחילים ליצור, לחבר בין הדברים. כדי לחבר צריך קודם להגדיר.
ט"ו חשוון התשע"ט
שיעור 2 – בפרק הראשון בספר בראשית התורה מציגה את העולם מצדו של הקב"ה, וכן מדגישה את ההבדלה בין הדברים השונים בעולם (בריאה). בפרק ב' לעומת זאת התורה מציגה את העולם מצדו של האדם, ומדגישה את החיבורים שיש כדי ליצור דברים חדשים (יצירה). בבריאה האדם מתואר כפי החלק הרוחני שבו, ואילו ביצירה הוא מתואר כיצור חומרי כמו בעלי החיים. בהתחלה התורה מתארת את המקום ממנו הגיע האדם, ואח"כ מראה לנו את מטרתו- להופיע את דבר ה' בתוך החומר, עם בחירה ועם קשים.
כט חשוון התשע"ט
שיעור 3 – האמירה של פרק א', לגביי יחסו של האדם אל שאר הברואים- לאדם יש מקום קודם להם במובן האידיאלי. פרק ב' משלים לפרק א' שבפועל על האדם לדאוג ששליטתו על הברואים לא תפגע בהם יתר על המידה. לשמור על מערך הבריאה. פרק א' מדבר על חיבור בין גבר לאישה במובן הכללי של האנושות: להקים משפחה. הפרק השני מתאר את החיבור הפרטי ביניהם: אהבה ומילוי לבדידות.
יא' טבת תשע"ט
שיעור 4 – קושיות רבות ונקודות תמוהות בספר בראשית, שהיינו מצפים לראות אחרת. לכל אורך הספר, רואים בריחה מאחדות, פיצול, שבירה. ולא רק שזה לא שבר את העולם, אלא שזה מה שבנה את העולם שאנו מכירים. מה המשמעות של הדבר הזה לגבי מהותו של הספר? ספר בראשית מקביל לפרק א', הבדלה כדי לתת לכל אחד את ייחודו. זה ספר בראשית, הבדלה אחר הבדלה, כדי להעמיד את ה'שחקנים' של העולם. אין ביחד, אלא רק פירוד. וכן רואים דגש גדול על הבכורות. אין משפחות, אלא בן ממשיך. הקב"ה מדבר רק עם בן אחד כל פעם. בספר הראשית אין חיבורים, אלא רק יחידים, המשך פרק א'.
יח' טבת תשע"ט
שיעור 5 – ספר בראשית הוא ספר הבריאה. פרק א' הוא מבוא לכל החומש כולו, כמו שנכון לומר על כל החומשים. כל הספר גולמי יותר, ולכן גם הפתרונות גולמיים ולא מפותחים. ירידה לפרטים באופן בסיסי, לראות את העיקרון מופיע פעם אחר פעם. ד' מדבר רק עם אחד בחומש בראשית, ומופיע בעולם רק בצורה אחת כל פעם. רק כשיש חיבורים, עם ישראל, מקדש, ד' מופיע בגוונים שונים. איגרת של הרב לגבי מצבה, שמבארת את העיקרון שעליו דיברנו. מתוך הרקע התבוננות באבות, ובאברהם אבינו. אברהם אבינו נבחר להצטרף אל ד', ולהיות מרכז העולם. 'ונברכו בך כל משפחות האדמה'.
ו' כסליו התשע"ט
שיעור 6 – שני עניינים בנישואין, פרו ורבו שמודגש בפרק הראשון והאהבה והזוגיות שמודגשים בפרק השני. במהלך פרק ב' האדם עובר תהליך שבו הוא מגיע למצב שהוא מרגיש את הצורך בעזר כנגדו, ע"י שהוא פוגש את בעלי החיים לעומק. האשה עוזרת לאדם להכיר גם את עצמו יותר ממה שידע לפני כן.
י"ג כסלו תשע"ט
שיעור 7 – שני השלבים, בריאה ויצירה, בהרבה הופעות שונות בעולם, כגון במשפחה ובלימוד. הבכורות בספר בראשית, הם המרכז והעיקר, הם הבריאה. את העיקרון הזה פוגשים אצל קין והבל. קין הוא בריאה, עובד אדמה, ומביא לד' את פרי האדמה ששייכת לד'. הבל לעומתו הוא יצירה, הוא רועה צאן, ומביא מצאנו, משלו, מתנה משובחת לד'. היחס בין עולם הבריאה לעולם היצירה, על פי משל החדר של הילד.
כ' כסליו התשע"ט
שיעור 8 – מהשם של קין רואים בעיה של הובלת האשה וחוסר היכולת של האיש לרומם ולהוביל. השם של הבל מראה את הטפלות שלו ביחס לקין. מהקרבנות שלהם רואים את ההבדלים בהסתכלות שלהם על האדם ואלוקים.
כ"ה טבת התשע"ט
שיעור 9 – אברהם הוצא בידי הקב"ה מכל קשר משפחתי- ארצי בשביל להצטרף לחזון להקים את עם ישראל. אברהם מתנהג כאחד שמשקיף למעלה ואינו מעורב במעשה למטה, אברהם חי בארץ כנוד. לוט מצטרף לחזון, אבל בישום של החזון, לבטל את מצבו העכשיוי בשביל דורותיו, לוט לא מבצע. לוט מתנהג כאחד שמתכוון להשתקע בארץ עכשיו.
י שבט התשע"ט
שיעור 10 – שני חלקים של הברית : ברית מופשטת ורוחנית עם אברהם, לעומת ברית ממשית בפועל עם זרעו שתלך ותתחזק לאורך הדורות.
יז שבט התשע"ט
שיעור 11 – מההתחלה רואים שיש נתק כלשהו בין יוסף לשאר האחים. כשיוסף מספר את החלומות הוא מנסה ליצור קשר עם האחים וזה גורם דווקא לשנאה כי הם לא במצב כזה שאפשר לספר דברים אישיים. יעקב נותן קצת לגיטימציה לחלומות וזה מגביר יותר את השנאה, עד שהאחים מתרחקים לשכם כדי לא להיות קרובים לבית.
כד שבט התשע"ט
שיעור 12 – *יוסף מתחיל לבקש את הקרבה לאחים. *מה גרם לאחים לרצות להרוג אותו? *הצעת ראובן מול הצעת יהודה- עמדות שונות שמבטאות את הגישות שמאפיינות אותם לאורך כל ההיסטוריה.
א' אדר א' התשע"ט
שיעור 13 – לאחר שראינו את סיפור מכירת יוסף, בו ראינו את התפקיד שנטל יהודה כממצע בין ההצעות, ושהצעתו היא מתוך התבוננות על המציאות. היינו מצפים שיוסף יכנס לאיזו טראומה, ובמקום זה אנו רואים שפורח בכל מקום שבו נמצא, וכן שומר על עמדה מוסרית גבוהה. וכנגד זה ממש, יהודה שהיינו מצפים שימשיך יחסית כרגיל 'יורד' מאחיו ומידרדר לשפל גדול. ההבדל בין האחים נובע משני הצירים שראינו שסובבים את ספר בראשית, הבריאה והיצירה.
ח' אדר א' התשע"ט
שיעור 14 – בשיעור שעבר ראינו את ההבדל בהתנהלותם של יוסף ויהודה בהשוואה לשני הפרקים של תחילת החומש. כיצד הצליחה תמר לעצור את נפילתו של יהודה? מה שכנע את יהודה לקחת אחריות? מה סוד מנהיגותו של יהודה? מה ההבדל בין מלכות השבטים? ההבדלים בין יהושע, ממשיך משה, כמנהיג אלוקי. ובין דוד, מנהיג שצמח מהעם ושסביבו מתאחדות כל המפלגות. איש של חיבורים.
ט"ז אדר א' התשע"ט
שיעור 15 – בתחילת הפרק עם ישראל לא מוצג כעם, אלא כבני ישראל. משפחה גדולה. ומהתיאורים בהם משתמש החומש בתחילתו נראה שבני ישראל שכח את תפקידו, איבד כיוון. דווקא פרעה, הראשון שקרא לבני ישאל 'עם' הוא זה שממקד את בנ"י. שם מראה מול עיניהם ומראה להם שהם כבר לא משפחה. התיאורים בהם משתמש הכתוב לאחר תגובת פרעה הם ממוקדים יותר. מה בין שני חלקי הפרק? מדוע עמ"י לא נוצרו במקומם הטבעי, א"י? מה בין יעקב לישראל? מה ההבדלים בין תיאור הירידה שבחומש בראשית ובין התיאור בתחילת פרשתנו?
כ"א אדר א' התשע"ט
שיעור 16 – פרעה הוא הראשון שקורא למשפחת יעקב 'עם', ובכך מחזיר את עמ"י לייעודו ולתפקידו. בשלב הראשון מנסה פרעה להתנגד לפן הלאומי שבישראל, ומעורר בכך תגובה טבעית של העם. בשלב השני פרעה יוצא כנגד דבר בראשיתי יותר של עמ"י. ביהדות וברוחניות, ושם התגובה שונה. בהמשך פרעה פונה למיילדות, פרשה זו מעוררת שאלות רבות, וע"י התשובות רואים סיפור חדש. אנו רגילים לראות את ספר שמות כסיפור ניסי, על טבעי. אך התחלת היווצרות העם טבעית מאוד ובאה מלמטה, מה היחס הנכון?
כ"ט אדר א' התשע"ט
שיעור 17 – שני הפרקים הראשונים בבראשית משקפים שתי התייחסויות שונות לכל העולם. בריאה – תנועה אלוקית מלמעלה למטה, ויצירה – תנועה אנושית בכיוון ההפוך. בשונה מספר בראשית שסובב בעיקר בציר הבריאה, ספר שמות הוא ספר של יצירה כמו שרואים במקומות רבים, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". "החדש הזה לכם ראש חדשים", כל מניין מתחיל ממועד מיוחד, מועד שמתחיל דבר מיוחד ואחריו לא יחזור להיות כשהיה. ספר שמות מתחלק לשלושה חלקים: המכות ויציאת מצרים – היווצרות העם, קבלת התורה לשלביה ועשיית המשכן. בכל חלק עמ"י נהיה יותר פועל ו'יוצר'.
כ' אדר ב' תשע"ט
שיעור 18 – השליחות שה' שלח את משה לישראל והשליחות לפרעה אלו שליחויות שונות: ישראל מקבלים הבטחות גשמיות ופרעה מקבל מסר רוחני ומוסרי. בסוף גם ישראל עוברים תהליך שמביא אותם לקראת קרבן פסח וקבלת התורה.
י' אייר תשע"ט
שיעור 19 – נעסוק ביחס בין חומש ויקרא לדברים. ישנן כמה שאלות שתשובת התורה אליהן משתנה לפי החומש בו נבדוק. 1.למי שייכת א"י? 2.האם מותר לשנות מפני הציווי האלוקי? 3.מה מידת האחריות על האדם, ומה מוטל על אלוקים? כשנבדוק נראה שכל חומש מביא גישה שונה לגמרי, מדוע? מה משמעות הדברים? הרי זה וזה מרועה אחד ניתנו? לכל חומש ישנה נקודת מבט שונה על שאלות מהותיות, מה היחס בין עמ"י לשכינה, לארץ, ועוד. אך מדוע צריך 5 נקודות מבט שונות? מה כל אחת מבטאת?
כ"ד אייר תשע"ט
שיעור 20 – מה אפשר ללמוד מהפסוק הראשון על אופיו של החומש? מהלך הספר – אוטופיה של השראת שכינה וההתנגשות עם המציאות.
א' סיון תשע"ט
שיעור 21 – התחלנו בהקדמה ובגילוי נקודת המבט של חומשים ויקרא ודברים. ויקרא הוא חומש שכל כולו אלוקי, "ויקרא אל משה.. מאוהל מועד לאמר", נקודת מבט אלוקית, ללא הקשרים. ולעומתו דברים בא כשעם ישראל כבר מפותח ובוגר יותר, נקודת מבט אנושית. כהבדלים שבין שני הפרקים של ספר בראשית. מתוך כך הגענו לחומש במדבר, החומש שבתווך. ראינו שמדובר עדיין במבט אלוקי, אך כבר לא 'מאוהל מועד', קרוב יותר לאדם. סידור המחנה בצורה האלוקית אורך כעשרה פרקים. ספר במדבר הוא ספר שבמרכזו הכלל, הכלל יותר חשוב בו מהפרט, ונאריך בזה.
ט"ז סיון תשע"ט
שיעור 22 – היום נעסוק במצווה של השבת אבידה, לה יש שני ציווים שונים, בחומשים שמות ודברים. נראה את שני הזוויות השונות לאותה מצווה, את ההוספות וההשמטות, וכן את השינויים המילוליים בין הציוויים, ונעמוד על משמעותן.
ז' תמוז תשע"ט
שיעור 23 – יש שבר גדול בעם, ומשה הולך על פיתרון שונה ממה שהציע לו ה'. את מי מצטווה משה להוקיע? פנחס שליח של העדה, הוא מציל את העדה כשהוא עוצר את המגפה. איך מתרפאים מהשבר הגדול שהיה בעם?
כ"א תמוז תשע"ט
שיעור 24 – נעסוק בשיעור בחנוכת המשכן, הנשיאים מביאים קרבנות, עגלות צב ובקר כקרבן מכל הנשיאים ביחד. משה מחלק את העגלות בין בתי האב של הלוויה ולבני קהת לא מביא כלל. "כִּי-עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ." מה ההיגיון? שאלה זו נדרשת שוב לתשובה בספר שמואל. דוד מעלה את הארון לירושלים על עגלה, וכתוצאה מזה שמטו הבקר, ועוזה שניסה לתפוס את הארון מת. בהעלאה השנייה דוד משנה את אופי הנשיאה. הנשיאה נעשית בכתף, ע"י לווים, ועוד. ובאמת חז"ל התעוררו לשאלה זו ודורשים על טעותו של דוד כנגד משה. דבר מעניין הוא ייחוסה של החלטה זו למשה ולגבורה כאחד, מה המשמעות? מה היה מקור טעותו של דוד?
טוען עוד...