שיעור 36 -פרק ז' מסתיים בתיאור הדרך המיוחדת בה שפט שמואל את ישראל: במישור הזמן – "וישפוט שמואל את ישראל כל ימי חייו". לעומת שאר מנהיגי וגדולי האומה, אצל שמואל לא מוזכר גילו וכמה זמן שפט. הזמן מבטא גבולות ותהליכיות. בכך שהמקרא לא מגביל את שפיטת שמואל בזמן הוא מספר לנו ששמואל לא נכנס לגבולות, הוא אור גדול עם מעט כלים. במישור המקום – "והלך מידי שנה בשנה וסבב…ושפט את ישראל כל המקומות הללו…ותשובתו הרמתה כי שם ביתו…" – המקרא מקדים את הליכתו של שמואל לשפוט את ישראל לפני הזכרתו את ביתו. דבר זה מבטא כי עיקר עניינו של שמואל הוא הכלל, העם, ורק במעגל השני יש את ביתו שממנו הוא מקבל את הכח. פרק ח' מתחיל עם מינויים של שני בני שמואל, כאשר פסוק א' מספר את הרקע הכללי למינוי ופסוק ב' מוריד את הרקע הכללי לפרטים יותר קונקרטיים.
בראשית •
במאמר “שתי נקודות מבט”, הרב שמעון קליין מציע קריאה חדשה בשני סיפורי הבריאה – לא כסתירה, אלא כשתי תפיסות משלימות של העולם: מבטו של האל ומבטו של האדם. דרך ההבדל בין “בריאה” להבדלה ובין “יצירה” לחיבור, נחשף סוד הקיום האנושי שבין שמים וארץ.
