תהליכים מונעים מעולמם הפנימי של אנשים והם מהווים במידה רבה השתקפות למה שמתחולל בנפשם. בלימודנו נבקש להיות עם הדמויות, נעקוב אחריהן משלב לשלב ונגלה סיפור המחובר מתוכו. נמצא את עצמנו פחות ופחות מופתעים מן ההתרחשויות, יותר ויותר מופתעים מתהליכי עומק העוברים על האנשים.
הרבה שאלות נשאל. שאלות לשוניות, שאלות פרשניות ובעיקר שאלות על הגיבורים ועל הבחירות שלהם. נבקש לעמוד במקומו של אחשוורוש, להבין מעט מה עובר עליו. נבקש להבין מה עובר על נערה יהודייה ההופכת בין לילה להיות האישה הראשונה בממלכה. נצטרף אל מרדכי, איש העקרונות ואיש הזהות, נראה אותו בשעותיו הקשות וגם בשעותיו היפות. גם על המן נשקיף, על מצוקותיו ועל חולשותיו 'כי רבות הנה'. בכל אלו נזהה תהליכים. בכל נקודת זמן במגילה תהיינה תשובות אחרות לשאלות שנשאל, ממש כמו בחיים.
לספר קראתי בשם 'דברי שלום ואמת'. המילים לקוחות מתוך אגרת אסתר והן מספרות דבר על טיבה ועל מהותה. האיגרת, שכינויה הוא גם 'אגרת הפורים הזאת השנית', חותמת תהליך מורכב שבסופו זכו ימי הפורים להיכלל בלוח המועדים העברי לדורותיו. תוכנה של האיגרת – דברי שלום ואמת – מייצג את תמצית דרכה של אסתר ובעיני משוקע בו עומק סיפורה של המגילה.
אבאר את דברי. טענתי היא כי בלבה של המגילה נוכח נושא, מעין בריח תיכון המבריח אותה מן הקצה אל הקצה. הנושא הוא מקומו של איש ומקומה של אישה. המגילה יוצאת לדרך כששלטונו של איש באישה הוא מובהק, "וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן" (א כ). שלטון זה מהווה גם מדיניות מוצהרת בממלכה, "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שׂרֵר בְּבֵיתוֹ" (א כב). לא במקרה גם במערכת היחסים שבין מרדכי לבין אסתר בת דודו ההובלה המובהקת היא בידי מרדכי. אסתר היא לו כבת והיא עושה את מצוותו "לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד" (ב י).
בחלק זה של המגילה מתייצב מרדכי לעימות חזיתי מול המן, 'איש כנגד איש'. התוצאה היא הגזירה "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד" (ג יג). גזירה זו מהווה נקודת מפנה בדרך בה הוביל מרדכי את האירועים עד כה. המפתחות שוב אינם בידו ומבטו מופנה כעת אל אסתר. תחילה הוא מתייצב בעמדת המצווה, "…לְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ" (ד ח), אך מהר מאד הוא משנה את עמדתו, "וַיַּעֲבֹר מָרְדָּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר" (ד יז). מרדכי עובר, מפנה מקום לאסתר ומעתה ואילך הוא מתייצב במעגל שני, מקיים את ציווייה, מסייע מבחוץ במה שיוכל.
שרביט ההובלה עובר אל אסתר והיא יוצאת לדרך אל שעותיה הגדולות. בדרכה היא מחוללת את הבלתי יאמן ומביאה לשינוי המיוחל בגורל היהודים, אך בעיני סיפורה הגדול של המגילה הוא דווקא במה שמתרחש מאחורי הקלעים. אסתר 'מביאה את עצמה' אל תוך הארמון ויחד עמה כלי עבודה, מערכת מושגים וגם שפה חדשה. מלך שעד כה התנהל בשרירות לב, כשבעומק לבו פחד מכל הסובב אותו, יפקח את עיניו ויגלה עולם חדש שהמילה 'אמון' היא מילת מפתח בו. אסתר תקודם 'עד חצי המלכות' וגם האיש הנאמן מרדכי יקודם אל עמדת מפתח בניהול הממלכה.
דיברתי על 'דברי שלום ואמת' וכוונתי הייתה לדרכה של אסתר, דרך הנאמנות אליה היא מזמינה את המלך, השלום אותו היא מבקשת להשכין וגם אל סוג של אמת הבאה לעולם בעקבות אלו, לא לפניהם.
בשולי הלמידה נשקיף אל ההקשר ההיסטורי. הימים הם ימי כינונו של הבית השני, בית אשר הצמיח את לבה של התורה שבעל פה. השינוי אותו מציגה המגילה מייצג במידה רבה את סיפורה של תקופת המעבר מנבואה הבאה ממרומים אל האדם, אל תורת החכמים הצומחת בבתי המדרשות כשלוחה נאמנה לעולמם של אנשים. מהותית היא עד מאד העובדה שא-להים נזכר במקרא לעולם בלשון זכר, גם כאשר הוא שוכן בארץ, ובתורת החכמים העומדת בפתח ידברו בלשון נקבה על ה'שכינה' אשר תספר על מקום מפגש חדש עמו, בעומק הוויות החיים.
